תוכנית חיסכון לכל ילד מלווה משפחות ישראליות כבר מספר שנים טובות, ומבטיחה חיסכון בסיסי לכל ילדי ישראל מרגע לידתם ועד גיל הבגרות. אבל מה קורה כשהילד מגיע לגיל 18 והחיסכון הופך לנזיל? האם למשוך את הכסף מיד, או שעדיף לחכות? מה עושים עם הסכום שנצבר? ואיך הופכים את הרגע הזה גם להזדמנות חינוכית משמעותית?
חיסכון לכל ילד בגיל 18: מה משתנה ומתי אפשר למשוך את הכסף?
"חיסכון לכל ילד" היא תוכנית לאומית הפועלת מינואר 2017, שבמסגרתה המוסד לביטוח לאומי מפקיד מדי חודש 58 ₪ עבור כל ילד עד גיל 18 הזכאי לקצבת ילדים. ההורים יכולים לבחור להוסיף עוד 58 ₪ מתוך קצבת הילדים שמשולמת להם, כך שסכום ההפקדה החודשית יוכפל ל-116 ש"ח. את הכספים ניתן לחסוך בקופת גמל להשקעה (במסלולי סיכון שונים) או בבנק (בריבית קבועה, צמודה או משתנה), והמדינה נושאת בעלות דמי הניהול עד גיל 21.
הילדים יכולים למשוך את הכספים שהצטברו החל מגיל 18, כאשר משיכה לפני גיל 21 מחייבת אישור הורים. משיכה לפני גיל 18 תינתן רק במקרים חריגים כמו מצב רפואי או מוות חלילה. מי שממתין עד גיל 21 זכאי למענק נוסף מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך 582 ₪. ילדים שנולדו אחרי ינואר 2017 מקבלים מענקים בגיל 3 ובגיל בר/בת מצווה (291 ₪ בכל שלב). חשוב לדעת שהמדינה משלמת את דמי הניהול של החיסכון עד גיל 21, כך שהחיסכון ממשיך לצמוח ללא ניכוי עלויות ניהול מהצבירה עצמה. רק לאחר גיל 21 דמי הניהול מתחילים להיגבות ישירות מהחיסכון.
ניתן לשנות את מסלול החיסכון בקופות הגמל בכל עת, אך במסלול הבנקאי השינוי אפשרי רק אם נבחרה מראש אפשרות של "תחנות יציאה" כל 5 שנים. מהרווחים שייצברו ינוכה מס רווחי הון בעת המשיכה.
למשוך, לחכות או להמשיך לחסוך? שלוש אפשרויות – שלוש משמעויות
- משיכה מיידית של הכסף בגיל 18. הכסף זמין לשימוש כבר עכשיו, ואפשר להקצות אותו למטרות שונות כמו לימודים, טיולים או תמיכה בתקופת צבא או שירות לאומי. עם זאת, יש לזכור שמשיכה מוקדמת משמעותה ויתור על תשואות פוטנציאליות בשלוש השנים עד גיל 21, וכן ויתור על המענק הנוסף המגיע בגיל 21. כמו כן, צעירים בגיל 18 לא תמיד בשלים מספיק כדי לנהל סכום כסף משמעותי באופן מושכל, ויש חשש שהכסף יבוזבז במקום להיות מושקע בצורה שתתרום לעתיד.
- המתנה עד גיל 21. זוהי אופציה המאזנת בין הצורך בכסף לבין התמריץ הכלכלי הנוסף. במסלול זה, הצעיר זוכה למענק הנוסף מהמוסד לביטוח לאומי, והכסף ממשיך להיות מושקע בשוק ההון ללא תשלום דמי ניהול. כשהצעיר מגיע לגיל 21, הוא כבר בוגר יותר, רבים השלימו את השירות הצבאי או השירות הלאומי, וחלקם כבר החלו ללמוד או לעבוד. לכן, החלטה על שימוש בכסף בגיל זה עשויה להיות מושכלת ומבוססת יותר על צרכים ומטרות ברורות.
- השארת הכסף בחיסכון גם מעבר לגיל 21. אפשרות זו מתאימה למי שמחפש חיסכון ארוך טווח ואין לו צורך מיידי בכסף. אם החיסכון נמצא בקופת גמל להשקעה, חשוב לדעת שאחרי גיל 60 להמיר את החיסכון למסלול חיסכון פנסיוני, ולבחור לקבלו כקצבה פטורה ממס. אמנם מדובר באפשרות לטווח הארוך, אך כדאי להכירה. עם זאת, יש לשים לב שמגיל 21 דמי הניהול מתחילים להיגבות מהחיסכון עצמו, ולכן יש לבחון את העלויות מול היתרונות הפוטנציאליים.
מה עושים עם הכסף? רעיונות לשימוש נבון שיכול לבנות עתיד
אם ההחלטה היא למשוך את הכסף, חשוב להקדיש מחשבה לשימוש הנכון בו. אחת האפשרויות המועדפות היא השקעה בתואר אקדמי או בפיתוח מקצועי כלשהו. כסף שמושקע בקורסים, בהשתלמויות או בלימודים אקדמיים הוא השקעה שמניבה תועלת לאורך כל החיים. קורס במקצוע נדרש, השכלה טכנולוגית או לימודי תעודה יכולים לפתוח דלתות בשוק התעסוקה ולהעלות את פוטנציאל ההשתכרות של הצעיר.
אפשרות נוספת היא השקעה בפתיחת עסק קטן או בפיתוח קריירה עצמאית. הון התחלתי, אפילו סכום צנוע, יכול לשמש בסיס לפתיחת עסק קטן, לרכישת ציוד מקצועי או לכיסוי עלויות התחלה במסגרת עבודה עצמאית. זוהי הזדמנות לבסס עצמאות כלכלית ולפתח כישורי יזמות וניהול כבר בגיל צעיר.
צריך לזכור שאין לחץ למשוך את הכסף וניתן לשקול להשאיר חלק ממנו במסלול חיסכון או השקעה ארוך טווח. קופת גמל להשקעה, למשל, יכולה לשמש כלי לחיסכון נזיל לעתיד – לרכישת דירה, לטיול משמעותי או לכל מטרה אחרת שמתגבשת בשנים הבאות. חשיבה ארוכת טווח מלמדת את הצעיר על ערך הדחייה של סיפוק מיידי לטובת רווח עתידי.
לבסוף, חשוב להקצות חלק מהכסף גם למטרות שמעניקות ערך אישי ורגשי, כמו טיול משמעותי בעולם, רכישת ציוד איכותי שיעזור בלימודים או בעבודה, או השקעה בפעילות שמפתחת כישורים אישיים כמו מקצוע, מוזיקה, ספורט או אמנות. חשוב שהכסף ישרת גם את האינטרסים והתשוקות של הצעיר, ולא רק צרכים פיננסיים יבשים.
חינוך פיננסי דרך חיסכון לכל ילד – ההזדמנות שבשיחה
הרגע שבו הילד מגיע לגיל 18 והחיסכון הופך לנזיל הוא הזדמנות חינוכית יקרה ערך. זהו הזמן לשבת עם הצעיר ולנהל שיחה רצינית על כסף, על ערכים כלכליים, ועל אחריות אישית. שיחה כזו צריכה להיות דו-כיוונית: מצד אחד, ההורה משתף את הצעיר בחוכמת הניסיון שלו, ומצד שני, הוא נותן לילד מקום להביע את דעתו ולהשתתף באופן אקטיבי בקבלת ההחלטה.
חשוב להסביר לצעיר את מה שעומד מאחורי המספרים. מהיכן הגיע הכסף, כמה השקיעה המדינה ומה ההורים הוסיפו אם בחרו לעשות זאת. רצוי גם להסביר על תהליכי הצמיחה של הכסף, על משמעות דמי הניהול, ועל האפשרויות השונות שקיימות מכאן ואילך. ככל תהיה הבנה עמוקה יותר של המערכת הפיננסית, כך בסיס קבלת ההחלטות יהיה טוב ויעיל יותר.
בנוסף, זהו הזמן ללמד על תכנון פיננסי בסיסי: איך מגדירים מטרות, מחשבים עלויות ואיך מעריכים את הצעדים הדרושים להשגת יעד. הורה שמלמד את ילדו לחשוב על כסף באופן מתוכנן ואחראי מעניק לו כלי חיים שישרתו אותו לאורך השנים. זו גם הזדמנות לדון בערכים משפחתיים הקשורים לכסף. האם במשפחה מעדיפים חיסכון או השקעה? האם יש דגש על עצמאות כלכלית או על תמיכה משפחתית? כל אלה שאלות שיסייעו בסופו של דבר לעצב את הזהות הכלכלית של ילדכם.
המידע לעיל נכון למועד פרסומו ביום XXXומוגש כמידע כללי בלבד. אין האמור מהווה ייעוץ משפטי, המלצה ו/או חוות דעת, ואין בו כדי להוות תחליף להוראות החוק ו/או התקנון ו/או תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאמים לצרכי הלקוח ולמאפיינים ולצרכים האישיים של כל אדם, או התחייבות של החברה להשגת תשואות. בכפוף להוראות ההסדר התחיקתי, תקנוני קרנות הפנסיה ונהלי החברה המנהלת, כפי שיהיו מעת לעת. השימוש במידע הוא על אחריותו הבלעדית של המשתמש. בכפוף להוראות תקנון קרן הפנסיה ונהלי החברה המנהלת.
